לאחרונה פורסמה כתבה באתר 'דה פולס' על תערוכת אמנות ייחודית שנפתחה במוזיאון תל אביב באמנות, שעוסקת ביצירות מריאן, שמו המאומץ של האמן היהודי (1927 – 1977). לכתבה התראיינו גדעון עפרת, מבקר האמנות, ועופר לוין, אספן אמנות והבעלים של אוסף לוין ממנו הושאלה היצירה לתערוכה 'חתול שחור' של בורשטיין.
עפרת סיפר לדה פולס: "בציור 'החתול השחור' אנו נתפסים למופע האימים של החתול: זנבו מעוצב חד כמאכלת, עיניו הירוקות מזרות אימה, להבי טפריו שלוחים קדימה, גבו קמור: רגע של סכנה, מפגש של פחד בין הצופה לבין החיה העוינת. לא, אין זה סתם חתול ירושלמי. זהו שד, זהו שטן, זהו סמל לביעותים, שרדפו את הפליט מאושוויץ ולא נתנו לו מנוח, עד שבשנת 1977 והוא בן 50 מת בסטודיו שלו בניו-יורק. בל נשכח שהציור הזה נולד בימי מלחמת השחרור, אולם הצייר בן ה-22 היה עוד נתון למוראות אחרים, הללו מפולין. מריאן היה כה מרוכז בדימוי האימה עד כי הוא ויתר על כל תוספת: הקרטון מולבן מסביב במטרה למקד את תשומת לבנו במושא החרדה. זהו ציור החושף את מריאן שבטרם הסמליות האגרסיבית של תקופתו הפריזאית, בטרם ימי 'הפיגורציה החדשה' שלו. בתור שכזה הציור מהווה מסמך, המוכיח קיומה של נפש מיוסרת ורדופה גם כשהגיעה לחוף מבטחים."
